גז"ד למורשע בהריגת צעיר, שיבוש הליכי משפט ועוד

א.         הנאשם, איגור בן דמיטרי מיכאלוב,  הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע העבירות הבאות:

1.      הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן:"החוק").

2.      שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

3.      נסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 274 ו- 25 לחוק.

מכתב האישום המתוקן עולה,  כי הנאשם ואנסטסיה שסטין (להלן :"שסטין"), חיו כבני זוג מספר חודשים, והתגוררו יחד במועדים הרלוונטים לכתב האישום, בדירה ברח' תבור 65/1 בנצרת עלית (להלן :"הדירה")

ביום 26/03/07 היו הנאשם ושסטין במרכז רסקו שבנצרת עלית (להלן :"רסקו", "מרכז רסקו") בשעות אחר הצהריים. בשלב כלשהו התפתח דין ודברים בין הנאשם לבין קבוצת צעירים במקום. הנאשם נדקר בירכו הימנית, ונזקק לטיפול רפואי.

ביום 24/04/07, נפגש הנאשם עם ידידו גיאורגי גרין (להלן :"גיאורגי"), אשר מסר לו כי האדם שדקר אותו הוא איגור חרובריך (להלן :"המנוח"). הנאשם התקשר וסיפר זאת לשסטין, אשר החליטה כי יש לפצוע את המנוח. על מנת להוציא זאת אל הפועל, הכינה תכנית כתובה ומפורטת אותה שטחה בפני הנאשם.

בתאריך 26/04/07 בשעה 12:45, התקשר גיאורגי לנאשם ולשסטין, הודיע להם כי שוחח עם המנוח יום קודם, וזה השמיע באוזניו איומים כי ישבור את רגליו וידיו של הנאשם. עוד אמר להם גיאורגי, כי שוחח עם המנוח גם דקות ספורות קודם לכן, וכי המנוח מעוניין להיפגש עם הנאשם. לכן מסר לנאשם את מספר הטלפון של המנוח.

באותו היום, בשעה 19:30 לערך, הגיעו הנאשם ושסטין לרסקו כדי לקנות יין. הנאשם היה מצויד בסכין. בהיותם בחנות המשקאות , פגשו את המנוח, אשר חשש כי הנאשם ושסטין עומדים לפגוע בו, לכן עזב את האזור בו היו. המנוח התקשר לשניים מחבריו, וביקש מהם להגיע למקום בדחיפות. המנוח ניגש לחנות הסמוכה הנקראת "2 שקל", ורכש שם סכין יפנית.

הנאשם ושסטין איתרו את המנוח במקום אחר במרכז רסקו. המנוח החל לברוח, הנאשם מסר את השקית שאחז בידו ובה בקבוקי היין לידי שסטין, ורדף אחר המנוח, ושסטין אחריו.

הנאשם והמנוח דחפו זה את זה. הנאשם שלף את הסכין שהיתה בכיסו, ודקר את המנוח שתי דקירות ברגליו. המנוח נפל ארצה, ואילו הנאשם דקר אותו דקירה נוספת ברגלו, כאשר שסטין עמדה לצידו.

במקום התקהלו אנשים ושסטין משכה את הנאשם, השניים נמלטו מהמקום בריצה אל הדירה. ניקו את הסכין והחליפו בגדים. לאחר מכן נדברו ביניהם כי אם ייעצרו, ימסרו גרסת שקר, ולפיה לא היו כלל ברסקו בזמן האירוע. גרסה זו מסרו השניים בעת מעצרם.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשם ושסטין, נגרמו למנוח מספר פצעי דקירה וחתך, ביניהם - חתך בוריד תת עורי גדול וכן בוריד ובעורק התת ברכי בירך שמאל, אלה גרמו למותו של המנוח.

על פי האישום השני, ביום 27/04/07 בסמוך לשעה 03:30, נכנסו שוטרים לדירה כדי לעצור את הנאשם ושסטין. השוטרים הודיעו לשניים על מעצרם ושסטין הוצאה מהדירה. הנאשם החל לקלל ולהשתולל, וניסה לפגוע בשוטרים בידיו ורגליו. השוטרים כבלו את הנאשם וניסו להרגיעו, אולם הנאשם תפס מזלג אשר היה מונח על השולחן וניסה לדקור את השוטרים. השוטרים השתלטו עליו  בשנית, אז נשך הנאשם את ידו עד זוב דם.

ב.         במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, לאחר סיום שמיעת הרראיות וטרם הגשת סיכומי הצדדים, הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, והורשע על פי הודאתו. במסגרת ההסדר, טענה התביעה לעונש ראוי של 15 שנות מאסר בפועל. באשר ליתר מרכיבי העונש, טענו הצדדים באופן חופשי.

ג.           טיעוני הצדדים לעונש:

(1)        לטענת התובעת, בחר הנאשם להודות בסיום שמיעת הראיות לאחר שהעידו כל העדים וימים ספורים לפני שהמאשימה היתה אמורה להגיש סיכומיה. הודיה בשלב זה משקלה מזערי. חרטה אמיתית מתיישבת עם הודאה מלאה ולקיחת אחריות באופן מיידי.

ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם מהם עולה כי הנאשם בחר ואימץ דפוסי התנהגות אלימים, אשר הסלימו עם ביצוע העבירות נשוא תיק זה. עוד בהיותו בן 12 שנים, ביצע הנאשם עבירות אלימות ורכוש, ונדון בדצמבר 2000 לשהיה במעון פתוח למשך 21 חודשים. הנאשם ברח ממשמורת חוקית, וביצע שוב רצף של עבירות רכוש אלימות וסמים, בגינן נדון הנאשם בין היתר ל- 8 חודשי מאסר בפועל, עת היה בן 16 שנים.

התובעת עוד הדגישה כי לחובת הנאשם הרשעה בגין אלימות שבה גרם יחד עם אחיו לחבלה חמורה באחר, ונדון בשנת 2003 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 4 חודשים, ואף הוטל עליו מאסר מותנה בן שנה למשך 3 שנים, על כל עבירת פשע. מאסר על תנאי זה היה תקף גם בשעת ביצוע העבירות הנדונות.